לאחר "המסע" של אתמול, היום גיסתי שתחייה תכננה יום יותר "קל" - תצפיות על קניון ה"ויקוס" "Vikos" מכמה מקומות שונים, ובדרך עוברים בעוד כמה נקודות...ארוחת בוקר (כמו אתמול), התארגנות זריזה ואנחנו מתחילים בנסיעה לעבר נקודת התצפית הראשונה ("Oxia") הממוקמת בהמשך הדרך מהכפר "מודונדרי" לכיוון קניון ה"ויקוס".הפארק הלאומי "ויקוס- אאוס" הינו אחד משמורות הטבע היפות של יוון ובעולם כולו, כדי להגיע מנקודה לנקודה אחרת בשמורת הטבע, יש לנסוע ברשת כבישים מפותלת שמרחק אווירי של 3 ק"מ יהפוך לנסיעה של כמעט 45 ק"מ, וכך זה היה...!!!
יוצאים מ- "Aristi" לכיוון דרום, מטפסים ועולים למעבר-הרים ("Psilorachi") שמאחוריו משתרע עמק רחב, חוצים את העמק לכיוון מזרח ועולים לכיוון הכפר "Vitsa", עוברים את הכפר ומתחילים לחפש את "יער האבנים" שלא כל כך ברור בדיוק איך הוא ניראה...לא מוצאים וממשיכים לכיוון "Monondendri" שהוא הכפר הכי מתוייר באיזור...עוברים ולא עוצרים, אני רק מסתכל ואומר לילדים שמה שהיה כאן לפני 25 שנה..."הכל השתנה כאן מאז...", עוברים את הכפר ואחרי כק"מ מזהים את "יער האבנים", יורדים מהרכבים והילדים מתחילים לרוץ בין הסלעים, סלעים של אבני צפחה בצורות שונות וגבהים שונים שניתן לעבור מסביבם כמו לחוג סביב עץ ביער, הילדים נהנים אנחנו נחים !
ממשיכים לתצפית "Oxia"' ההליכה לתצפית מהחניה בדיוק 3 דקות ו-150 מטר לערך בירידה (בחזור זה נעשה בעליה).
מגיעים לתצפית, מצטלמים ומתלהבים מהנוף...אומנם לא ראות יפה כמו אתמול אבל מימדי הטבע (עומק הקניון וההרים) מוצאים מאיתנו קריאות התפעלות.
שבים לרכב ונוסעים לתצפית הבאה: "Beloi", אשר נמצאת ליד הכפר "Verdeto", אליה אמורים ללכת במסלול של 20 דקות לכל כיוון.
בדרך אנחנו עוברים דרך הישוב "Kipi" לפני הכניסה לישוב יש גשר קשתות (מסביב לכפר מסלול טיול באורך של כ- 10 ק"מ העובר בכל הגשרים הנמצאים מסביב לכפר), עוצרים יורדים מהרכב והילדים "נעלמים" מייד...הם כבר נמצאים על הגשר, מצטלמים, יורדים לנחל שזורם מתחת לגשר, קוראים את ההסברים ויוצאים לעבר נקודת התצפית "בלויי".
הכביש המוביל לנקודת התחלת מסלול ההליכה מפותל וארוך ועוברת כמעט שעה וחצי עד שאנחנו מגיעים לתחילת המסלול (נמצא בסופה של דרך עפר היוצאת מהישוב "וורדטו",מחנים את הרכבים, מצטדיים במים ויוצאים לדרך, יאיר גומע את המסלול ברבע שעה, אני לא רחוק מאחריו, כל היתר עושים דרכם בהליכה מתונה לעבר התצפית...
איזו תצפית ! ההגעה לתצפית דרך מעבר בין סלעים המסתירים בתחילה את הנוף, כאשר אתה מגיע לתצפית אתה עומד נדהם מול איתני הטבע...הקניון העמוק ביותר בעולם (כן, כך נחשב קניון ה"ויקוס") נפרש לפניך במלוא עוצמתו !
אנחנו נערכים לתמונה משפחתית...אבל אין מי שיצלם אותנו, מאלתרים חצובה באמצעות המקל "סלפי" של ה - Go-Pro, עץ שעומד במרכז התצפית ו...גומיית שיער של שחר ...בקיצור "יצירתיות" ישראלית לשמה וזה עובד (ראו תמונה) !!!
מצטלמים, מתלהבים...ויוצאים לדרך חזרה אל הרכבים, הרעב מתחיל להציק ולילדים (הבנים) קצת משעמם כבר מעוד מפל, עוד תצפית...אז את הדרך חזרה לרכב עשיתי איתם במסלול הליכה שונה...עלינו (טיפסנו) על השלוחה הצפונית לשביל לגובה ה 1/3 העליון שם מצאתי שביל "עיזים" (יותר נכון "פרות") ועימו עשינו הקפה צפונית לרכב, שבדרך אנחנו עוברים דרך מעיין מים חיים, בקתת הרים והרבה "חרא" של פרות שרעו על ההר ושאלו את עצמן "מי אלו המשוגעים שמגיעים להפריע את שלוותנו" ?!
הגענו לחניון...הבנות וגיסי כבר המתינו, נכנסנו לרכבים ונסענו לישוב "Kipi" לחפש מסעדה המומלצת ע"י מטיילים ישראלים !
הגענו לישוב בשעה 16:00 (שימו לב לשעה...יש לזה מסקנה לגבי המסעדות בהמשך), מצאנו את המסעדה, התיישבנו והזמנו ארוחה..., לא הלאה אותכם כמה זמן זה לקח, אבל...זו היתה הארוחה הגרועה ביותר שאכלנו עד כה ביוון...גם בתזמון המנות שהגיעו באיחור וגם בטעם (אני הזמנתי דג והוא היה לא טרי ובכלל לא עשוי), בקיצור אכלנו ארוחת שאריות ! - על המסעדה הזאת בטוח שלא נמליץ לחברנו !
יוצאים לא מרוצים...אבל יש עוד גשר אחד לראות, בעקרון ניתן ללכת אליו ברגל מהמסעדה, אבל אנחנו כבר די קצרים בזמן...נוסעים עם הרכב ומגיעים לגשר 3 קשתות, כמו בגשר הקודם...הילדים שועטים קדימה כדי להצטלם בקודקוד הגשר, אני מטייל ורואה מבנה נטוש בסמוך לגשר ומחליט להכנס, בפנים תחנת קמח שכניראה בימים אלו בדיוק סיימו לשחזרה (כל הרכיבים נמצאים: אבני הרכב-שכב, גלגל השיניים [גג"ש] והסוגרים), קורא לילדים לבוא לראות והם מגיעים ומקבלים הסבר על תחנת הקמח, חוזרים חזרה לגשר ולנחל שמתחתיו, הילדים "מקפיצים" אבנים על פני המים ומקבלים עוד הסבר פיסיקלי על חוקי החזרה ומשטחים נוזליים שהופכים בזוויות שונות ל"מראות", בקיצור קצת השכלה מעבר לשעות בי"ס !
התחלנו את דרכנו חזרה למלון...הערב התחיל לרדת ואנחנו נוסעים ומגיעים למעבר ההרים שחצינו בבוקר...ואז מתגלת שקיעה יפה, עוצרים, מצטלמים ומצלמים, פוגשים זוג אמרקאים שבא לביקור "שורשים" (האישה במקור מיוון), צוחקים קצת על הבחירות בארה"ב, נפרדים לשלום וממשיכים לבית המלון...למנוחה וארוחת קינוחים...כי במסעדה לו שמעו על דבר שכזה.
השעה 20:00 אנחנו יוצאים לסיבוב "קינוחים" ב"טברנות" (מסעדות) של הכפר "אריסטי", בכל המסעדת מעשנים, מבחר הקינוחים "דל" אם בכלל ובחוץ "קר"...אנחנו חוזרים למלון להתחמם ול"נשנש" מתוקים שהבאנו עימנו.
מחר אנחנו נפרדים מכפרי ה"זכ(ג)ורייה" ועוברים לאזור אחר (צ'ומרקה)...
לילה טוב !
יוצאים מ- "Aristi" לכיוון דרום, מטפסים ועולים למעבר-הרים ("Psilorachi") שמאחוריו משתרע עמק רחב, חוצים את העמק לכיוון מזרח ועולים לכיוון הכפר "Vitsa", עוברים את הכפר ומתחילים לחפש את "יער האבנים" שלא כל כך ברור בדיוק איך הוא ניראה...לא מוצאים וממשיכים לכיוון "Monondendri" שהוא הכפר הכי מתוייר באיזור...עוברים ולא עוצרים, אני רק מסתכל ואומר לילדים שמה שהיה כאן לפני 25 שנה..."הכל השתנה כאן מאז...", עוברים את הכפר ואחרי כק"מ מזהים את "יער האבנים", יורדים מהרכבים והילדים מתחילים לרוץ בין הסלעים, סלעים של אבני צפחה בצורות שונות וגבהים שונים שניתן לעבור מסביבם כמו לחוג סביב עץ ביער, הילדים נהנים אנחנו נחים !
ממשיכים לתצפית "Oxia"' ההליכה לתצפית מהחניה בדיוק 3 דקות ו-150 מטר לערך בירידה (בחזור זה נעשה בעליה).מגיעים לתצפית, מצטלמים ומתלהבים מהנוף...אומנם לא ראות יפה כמו אתמול אבל מימדי הטבע (עומק הקניון וההרים) מוצאים מאיתנו קריאות התפעלות.
שבים לרכב ונוסעים לתצפית הבאה: "Beloi", אשר נמצאת ליד הכפר "Verdeto", אליה אמורים ללכת במסלול של 20 דקות לכל כיוון.
בדרך אנחנו עוברים דרך הישוב "Kipi" לפני הכניסה לישוב יש גשר קשתות (מסביב לכפר מסלול טיול באורך של כ- 10 ק"מ העובר בכל הגשרים הנמצאים מסביב לכפר), עוצרים יורדים מהרכב והילדים "נעלמים" מייד...הם כבר נמצאים על הגשר, מצטלמים, יורדים לנחל שזורם מתחת לגשר, קוראים את ההסברים ויוצאים לעבר נקודת התצפית "בלויי".
הכביש המוביל לנקודת התחלת מסלול ההליכה מפותל וארוך ועוברת כמעט שעה וחצי עד שאנחנו מגיעים לתחילת המסלול (נמצא בסופה של דרך עפר היוצאת מהישוב "וורדטו",מחנים את הרכבים, מצטדיים במים ויוצאים לדרך, יאיר גומע את המסלול ברבע שעה, אני לא רחוק מאחריו, כל היתר עושים דרכם בהליכה מתונה לעבר התצפית...
איזו תצפית ! ההגעה לתצפית דרך מעבר בין סלעים המסתירים בתחילה את הנוף, כאשר אתה מגיע לתצפית אתה עומד נדהם מול איתני הטבע...הקניון העמוק ביותר בעולם (כן, כך נחשב קניון ה"ויקוס") נפרש לפניך במלוא עוצמתו !
אנחנו נערכים לתמונה משפחתית...אבל אין מי שיצלם אותנו, מאלתרים חצובה באמצעות המקל "סלפי" של ה - Go-Pro, עץ שעומד במרכז התצפית ו...גומיית שיער של שחר ...בקיצור "יצירתיות" ישראלית לשמה וזה עובד (ראו תמונה) !!!
 |
| תצפית Beloi , חצובה מגומיית שיער ומקל סלפי ! |
מצטלמים, מתלהבים...ויוצאים לדרך חזרה אל הרכבים, הרעב מתחיל להציק ולילדים (הבנים) קצת משעמם כבר מעוד מפל, עוד תצפית...אז את הדרך חזרה לרכב עשיתי איתם במסלול הליכה שונה...עלינו (טיפסנו) על השלוחה הצפונית לשביל לגובה ה 1/3 העליון שם מצאתי שביל "עיזים" (יותר נכון "פרות") ועימו עשינו הקפה צפונית לרכב, שבדרך אנחנו עוברים דרך מעיין מים חיים, בקתת הרים והרבה "חרא" של פרות שרעו על ההר ושאלו את עצמן "מי אלו המשוגעים שמגיעים להפריע את שלוותנו" ?!
הגענו לחניון...הבנות וגיסי כבר המתינו, נכנסנו לרכבים ונסענו לישוב "Kipi" לחפש מסעדה המומלצת ע"י מטיילים ישראלים !
הגענו לישוב בשעה 16:00 (שימו לב לשעה...יש לזה מסקנה לגבי המסעדות בהמשך), מצאנו את המסעדה, התיישבנו והזמנו ארוחה..., לא הלאה אותכם כמה זמן זה לקח, אבל...זו היתה הארוחה הגרועה ביותר שאכלנו עד כה ביוון...גם בתזמון המנות שהגיעו באיחור וגם בטעם (אני הזמנתי דג והוא היה לא טרי ובכלל לא עשוי), בקיצור אכלנו ארוחת שאריות ! - על המסעדה הזאת בטוח שלא נמליץ לחברנו !
יוצאים לא מרוצים...אבל יש עוד גשר אחד לראות, בעקרון ניתן ללכת אליו ברגל מהמסעדה, אבל אנחנו כבר די קצרים בזמן...נוסעים עם הרכב ומגיעים לגשר 3 קשתות, כמו בגשר הקודם...הילדים שועטים קדימה כדי להצטלם בקודקוד הגשר, אני מטייל ורואה מבנה נטוש בסמוך לגשר ומחליט להכנס, בפנים תחנת קמח שכניראה בימים אלו בדיוק סיימו לשחזרה (כל הרכיבים נמצאים: אבני הרכב-שכב, גלגל השיניים [גג"ש] והסוגרים), קורא לילדים לבוא לראות והם מגיעים ומקבלים הסבר על תחנת הקמח, חוזרים חזרה לגשר ולנחל שמתחתיו, הילדים "מקפיצים" אבנים על פני המים ומקבלים עוד הסבר פיסיקלי על חוקי החזרה ומשטחים נוזליים שהופכים בזוויות שונות ל"מראות", בקיצור קצת השכלה מעבר לשעות בי"ס !התחלנו את דרכנו חזרה למלון...הערב התחיל לרדת ואנחנו נוסעים ומגיעים למעבר ההרים שחצינו בבוקר...ואז מתגלת שקיעה יפה, עוצרים, מצטלמים ומצלמים, פוגשים זוג אמרקאים שבא לביקור "שורשים" (האישה במקור מיוון), צוחקים קצת על הבחירות בארה"ב, נפרדים לשלום וממשיכים לבית המלון...למנוחה וארוחת קינוחים...כי במסעדה לו שמעו על דבר שכזה.
השעה 20:00 אנחנו יוצאים לסיבוב "קינוחים" ב"טברנות" (מסעדות) של הכפר "אריסטי", בכל המסעדת מעשנים, מבחר הקינוחים "דל" אם בכלל ובחוץ "קר"...אנחנו חוזרים למלון להתחמם ול"נשנש" מתוקים שהבאנו עימנו.
מחר אנחנו נפרדים מכפרי ה"זכ(ג)ורייה" ועוברים לאזור אחר (צ'ומרקה)...
לילה טוב !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה