אני כהרגלי קם מוקדם בבוקר (05:30)...לא כי היה איזה רעש או משהו שהטריד את מנוחתי...הריח של הקפה מהמטבח של המלון הגיע לנחירי, ירדתי ללובי, לקחתי קפה וישבתי לי עם המחשב להמשיך לכתוב את קורותינו בטיול.
היות והיום אנו ממשיכים בנסיעה לכיוון חצי האי "פילון" גם שאר בני המשפחה ה"שכימו קום" (07:30) והגיעו לחדר האוכל מוקדם מהרגיל, לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לנו מהמלון לסיבוב אחרון במנזרים, הגענו למנזר Holy Monastery of Rousanou החנינו את הרכבים (עדיין היה מקום) טיפסנו במדרגות אל עבר המנזר, בכניסה שוב רצו 3 "אירו" לאדם, החלטנו לוותר מ"העיקרון שהבנו את העיקרון" והעפלנו ברגל אל עבר התצפית על המנזר, צילמנו תמונות אחרונות למזכרת מאזור "מטאורה" ויצאנו לדרכנו על E92 אל עבר העיר "טריקאלה" בדרך אל חצי האי "פילון"', מ"טריקאלה" ל"לריסה" על E75 עד עיר הנמל "וולוס" העומדת בפתחו הצפון מערבי של חצי האי "פילון".
בהמלצת חברים של גיסתי א. אנחנו נוסעים לבקר בעיירה נחמדה בשם "Makrinitsa" הנמצאת צפונית ל"וולוס" ומשקיפה על כל המפרץ.
הנסיעה לעיירה מכינה אותנו לנסיעות הבאות בחצי האי...הדרכים צרות מעוקלות וצריך מאד להזהר עם רכב בא מולך...מישהו צריך לרדת מהכביש לשוליים והם צרים מאד...והתהום מחכה בסיבוב !
מגיעים לעיירה שהיא בעצם פרבר יוקרתי של העיר "וולוס", יורדים מהמכוניות ויוצאים ל"שופינג" של מזכרות..., כתוב באחד המקומות באינטרנט שאין כמו העיירה "מקרניטסה" לקניית מזכרות מיוון ומחצי האי פילון, הילדים והנוער מסתובבים בחנויות ואנחנו נהנים מקצת שלווה.
ממשיכים לטייל לאורך הרחוב הראשי של העיירה עד שמגיעים לכיכר המרכזית, מחפשים מסעדה לשבור את רעבוננו, ובינתיים מזג האוויר מתחיל להקדיר פנים, חלק מהמסעדות כבר סגורות (להזכירכם...כבר הסתיימה עונת התיירות) ומחלק מהן עולה עשן הסגריות שאינו מאפשר ישיבה בתוך המסעדה...
מצאנו לבסוף מסעדה שעפ"י התפוסה ניראה שכאן צריך לשבת ולאכול...התיישבנו בחוץ על המרפסת, עשינו הזמנה והמתנו...לקח כמעט 50 דקות והערה שלי למלצרית "שאנחנו קמים והולכים מבלי לשלם" כדי שהמנות שהזמנו יגיעו לשולחן ! למרות שהאוכל היה איכותי וטוב התאכזבנו קשות מהשרות ומפרק הזמן שלקח להם להוציא לנו את המנות.
עזבנו את המקום...חזרנו לרכב ויצאנו לנסיעה של שעה וחצי לעבר מקום הלינה בעיירה "חורפטו" "c)horefto)" בחלק הצפון מזרחי של חצי האי פילון.
עולים בגובה לעבר העיירה "כאניה" "Chania" הנמצאת בגובה של כ-1200 מטר מעל פני הים, השלכת מתעצמת ככל שעולים בגובה...העלים שקודם היו בצבע צהוב הופכים לאדום וחום כתום, השלכת כמעט בשיאה...!
מהעירה "כאניה" הנמצאת על קו פרשת המים, אנחנו מתחילים לרדת לכיוון החלק המזרחי של חצי האי...
הנסיעה איטית ונמשכת - 45 דקות עד שאנחנו מגיעים לקו החוף לישוב "חורפטו"...
"חורפטו" C)Horefto) שמה מתאים בדיוק לעונה שאליה הגענו...העיירה ריקה ו"חרופה" אין כמעט נפש חייה עונת התיירות הסתיימה ב- 2/10/2016 ומאז כמעט הכל סגור, אנחנו נוסעים לאורך קו החוף...הבעלים של הדירות אירוח חובר אלינו עם אופנוע...ואנחנו אחריו בדרך לדירות האירוח שיהיו הבסיס לטיולים שלנו באיזור.
מגיעים לדירות, את הקשר עם המארח יצר לנו ס.ח. מהמושב, הוא ומשפחתו היו שבוע ימים באיזור ונהנו מאד להתארח בדירות אלו, ובאמת הדירות מאד נוחות, מסודרות ומאובזרות בכל מה שדרוש למשפחה...הכל וחוץ מזה הכל תקין ועובד !!!
המארח מסביר לנו על הדירות מספר קצת על האיזור וגם מוסיף כמה מילים בעיברית...יש לו הרבה חברים בארץ ורק השנה הוא היה 3 פעמים בישראל !!!
מתארגנים,ט. גיסי, ש. ביתי ואני יוצאים לרצת ערב של 6 ק"מ לאורך חוף הים, חוזרים, מחליטים שנאכל הערב פיצות, ט. מברר מול המארח אם יש באיזור "פיצריה", והוא משיב שבמלון שבבעלותם בעיירה השכנה "Zagora" (עיירת המחוז) הנמצאת כ- 10 דקות נסיעה במעלה ההר יש "פיצריה" ואם נזמין, תוך שעה יהיו לנו פיצות מוכנות...אז הזמנו ונסענו (גיסי, אני וי. בני) לעשות קניות בסופרמרקט ה"שכונתית" בעיירה "זגורה" ולהביא את הפיצות שיהיו מוכנות בעוד שעה במלון...
הנסיעה בלילה בדרכי האי פילון הנה חוויה מהן עצמה...ירח מלא מלווה אותנו בדרכנו לעיירה, בצידי הדרך כרמי זיתים... ואנחנו נוסעים בנוף הפסטורלי הזה לעבר האורות שעל ההר...10 דקות נסיעה הפכו לכמעט חצי שעה של נסיעה, הגענו לעיירה, מצאנו את הסופר המקומי, עשינו קניות, אספנו את הפיצות ויצאנו בחזרה לעבר "חורפטו" שהשעה כבר 21:00 והעיירה באמת כולה חורפת.
אכלנו ארוחת ערב מאוחרת ו"נחרפנו" ב"חורפטו" "חרופ" אדיר.
היות והיום אנו ממשיכים בנסיעה לכיוון חצי האי "פילון" גם שאר בני המשפחה ה"שכימו קום" (07:30) והגיעו לחדר האוכל מוקדם מהרגיל, לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לנו מהמלון לסיבוב אחרון במנזרים, הגענו למנזר Holy Monastery of Rousanou החנינו את הרכבים (עדיין היה מקום) טיפסנו במדרגות אל עבר המנזר, בכניסה שוב רצו 3 "אירו" לאדם, החלטנו לוותר מ"העיקרון שהבנו את העיקרון" והעפלנו ברגל אל עבר התצפית על המנזר, צילמנו תמונות אחרונות למזכרת מאזור "מטאורה" ויצאנו לדרכנו על E92 אל עבר העיר "טריקאלה" בדרך אל חצי האי "פילון"', מ"טריקאלה" ל"לריסה" על E75 עד עיר הנמל "וולוס" העומדת בפתחו הצפון מערבי של חצי האי "פילון".
בהמלצת חברים של גיסתי א. אנחנו נוסעים לבקר בעיירה נחמדה בשם "Makrinitsa" הנמצאת צפונית ל"וולוס" ומשקיפה על כל המפרץ.
הנסיעה לעיירה מכינה אותנו לנסיעות הבאות בחצי האי...הדרכים צרות מעוקלות וצריך מאד להזהר עם רכב בא מולך...מישהו צריך לרדת מהכביש לשוליים והם צרים מאד...והתהום מחכה בסיבוב !
מגיעים לעיירה שהיא בעצם פרבר יוקרתי של העיר "וולוס", יורדים מהמכוניות ויוצאים ל"שופינג" של מזכרות..., כתוב באחד המקומות באינטרנט שאין כמו העיירה "מקרניטסה" לקניית מזכרות מיוון ומחצי האי פילון, הילדים והנוער מסתובבים בחנויות ואנחנו נהנים מקצת שלווה.
ממשיכים לטייל לאורך הרחוב הראשי של העיירה עד שמגיעים לכיכר המרכזית, מחפשים מסעדה לשבור את רעבוננו, ובינתיים מזג האוויר מתחיל להקדיר פנים, חלק מהמסעדות כבר סגורות (להזכירכם...כבר הסתיימה עונת התיירות) ומחלק מהן עולה עשן הסגריות שאינו מאפשר ישיבה בתוך המסעדה...
מצאנו לבסוף מסעדה שעפ"י התפוסה ניראה שכאן צריך לשבת ולאכול...התיישבנו בחוץ על המרפסת, עשינו הזמנה והמתנו...לקח כמעט 50 דקות והערה שלי למלצרית "שאנחנו קמים והולכים מבלי לשלם" כדי שהמנות שהזמנו יגיעו לשולחן ! למרות שהאוכל היה איכותי וטוב התאכזבנו קשות מהשרות ומפרק הזמן שלקח להם להוציא לנו את המנות.
עזבנו את המקום...חזרנו לרכב ויצאנו לנסיעה של שעה וחצי לעבר מקום הלינה בעיירה "חורפטו" "c)horefto)" בחלק הצפון מזרחי של חצי האי פילון.
עולים בגובה לעבר העיירה "כאניה" "Chania" הנמצאת בגובה של כ-1200 מטר מעל פני הים, השלכת מתעצמת ככל שעולים בגובה...העלים שקודם היו בצבע צהוב הופכים לאדום וחום כתום, השלכת כמעט בשיאה...!
מהעירה "כאניה" הנמצאת על קו פרשת המים, אנחנו מתחילים לרדת לכיוון החלק המזרחי של חצי האי...
הנסיעה איטית ונמשכת - 45 דקות עד שאנחנו מגיעים לקו החוף לישוב "חורפטו"...
"חורפטו" C)Horefto) שמה מתאים בדיוק לעונה שאליה הגענו...העיירה ריקה ו"חרופה" אין כמעט נפש חייה עונת התיירות הסתיימה ב- 2/10/2016 ומאז כמעט הכל סגור, אנחנו נוסעים לאורך קו החוף...הבעלים של הדירות אירוח חובר אלינו עם אופנוע...ואנחנו אחריו בדרך לדירות האירוח שיהיו הבסיס לטיולים שלנו באיזור.
מגיעים לדירות, את הקשר עם המארח יצר לנו ס.ח. מהמושב, הוא ומשפחתו היו שבוע ימים באיזור ונהנו מאד להתארח בדירות אלו, ובאמת הדירות מאד נוחות, מסודרות ומאובזרות בכל מה שדרוש למשפחה...הכל וחוץ מזה הכל תקין ועובד !!!
המארח מסביר לנו על הדירות מספר קצת על האיזור וגם מוסיף כמה מילים בעיברית...יש לו הרבה חברים בארץ ורק השנה הוא היה 3 פעמים בישראל !!!
מתארגנים,ט. גיסי, ש. ביתי ואני יוצאים לרצת ערב של 6 ק"מ לאורך חוף הים, חוזרים, מחליטים שנאכל הערב פיצות, ט. מברר מול המארח אם יש באיזור "פיצריה", והוא משיב שבמלון שבבעלותם בעיירה השכנה "Zagora" (עיירת המחוז) הנמצאת כ- 10 דקות נסיעה במעלה ההר יש "פיצריה" ואם נזמין, תוך שעה יהיו לנו פיצות מוכנות...אז הזמנו ונסענו (גיסי, אני וי. בני) לעשות קניות בסופרמרקט ה"שכונתית" בעיירה "זגורה" ולהביא את הפיצות שיהיו מוכנות בעוד שעה במלון...
הנסיעה בלילה בדרכי האי פילון הנה חוויה מהן עצמה...ירח מלא מלווה אותנו בדרכנו לעיירה, בצידי הדרך כרמי זיתים... ואנחנו נוסעים בנוף הפסטורלי הזה לעבר האורות שעל ההר...10 דקות נסיעה הפכו לכמעט חצי שעה של נסיעה, הגענו לעיירה, מצאנו את הסופר המקומי, עשינו קניות, אספנו את הפיצות ויצאנו בחזרה לעבר "חורפטו" שהשעה כבר 21:00 והעיירה באמת כולה חורפת.
אכלנו ארוחת ערב מאוחרת ו"נחרפנו" ב"חורפטו" "חרופ" אדיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה