יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

15/10/2016: מכפרי ה"זג(כ)רייה" אל כפרי "צ'ומרקה"...והדרכים שבינהם.

הקדמה:
הפוסט הזה יהיה קצת ארוך כי בלילה הזה רעדה האדמה בצפון מערב יוון, ואנחנו הרגשנו את רעידת האדמה הזאת היטב היות והיינו כ- 35 ק"מ ממוקד הרעש שהיה בעוצמה של 5.5 בסולם ריכטר.

היום אנחנו עוזבים את אזור "זגורייה" ונוסעים לאזור "צ'ומרקה" ("Tzoumerka"), לא לפני שעושים עוד טיול "קטן" במפלי "פולס אוף רוגובו" "Falls of Rogovo", מסלול גבי מים מקסים המצוי בין הכפר "מגלו פפיגו" לכפר "מיקרו פפיגו".
נפרדים מהמלון   "Zissis Hotel" שהיה ביתינו ב 3 לילות האחרונים...מצטלמים וממליצים בחום  (מתאים וערוך לקלוט משפחות של עד 6 נפשות, באותה יח' דיור).
יורדים את הירידה לכיוון נהר ה-"וידאומאטיס" עולים שוב את ה"סרפטינות" ל"מגלו/מיקרו פפינגוס" ובין שני הכפרים עוצרים את הרכב בחניה המיועדת למגיעים לטייל במפלי "רוגובו"...
חוצים את הכביש ואחרי הליכה של פחות מ-5 דקות אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים בתוך ערוץ נחל ובו מפלונים שזורמים בהם מים זכים







הולכים עוד כ- 10 דקות ומגיעים למפל גבוה (בערך 5 מטר) שניראה כאילו אין המשך, רואים מימין שביל עיזים, ט. גיסי הולך לבדוק אם הוא עביר וחוזר עם תשובה חיובית, היות והטיפוס קשה, אני נשאר לשמור על התיקים וכל השאר עולים ועוקפים את המפל (בהמשך הם שבו, אני עשיתי את אותו מסלול) ומגיעים לאזור שבו הנחל נפתח ומישהו כבר הקים שולחנות וספסלי ישיבה.


חוזרים במורד הנחל, אני פוגש מטיילת מישראל שמצלמת עם מצלמה איכותית (D5 Mark 2 של Canon) , ומה שמעניין אותי זה החגורה שעליה היא נושאת את המצלמה, תוך כדי השיחה מסתבר שהיא מהאזור שלנו (עמק-חפר, "איזה עולם קטן") ויש לה אתר ובו תמונות מהטיולים שלה ברחבי העולם (www.Rutialon.com).
נכנסים לרכבים...ונוסעים לחפש מקום לאכול ארוחת צהרים ("איך שהזמן טס שנהנים") אחרונה באיזור ה"זגורייה", המליצו לנו על מסעדה בכפר Anna-Pedina, בירידה מכפרי ה "פאפינגוס" אנחנו עוד עוצרים בגשר שעל נהר ה"וידאומטיס", תמונה אחרונה ואנחנו בדרכנו למסעדה...
מגיעים לכפר, הכל ניראה שומם !, כניראה כולם כבר הלכו לנום את שנת הצהרים שלהם...אני נכנס למסעדה (לא בטוח שזו המסעדה שהמליצו לנו עליה), שואל אם יש מישהו או מישהי דוברת אנגלית...והתשובה היא שאין כזה בסביבה..., חוזר לרכב ואנחנו כבר מסובבים את הרכבים לצאת מהכפר ואז מגיע בריצה בעלת המסעדה ואומרת שמצאה "מתורגמנית", אחת האורחות במסעדה שבאה לבקר את אימה בישוב...משתהים רגע ואז מחליטים להכנס, בפנים הרבה עשן, בחוץ שמש נעימה, מצרפים לנו כמה שולחנות עגולים בצילו של עץ דולב ואנחנו מסבים לשולחן..."המתורגמנית" עוזרת לנו בבחירת המנות העיקריות (כי את מנות הפתיחה הקבועות והסלטים אנחנו די מכירים), מזמינים והאוכל מתחיל לזרום לשולחן, בתחילה הסלטים שהיו טעימים מאד ואח"כ המנות העקריות...פסטות, סטייק עוף, צלעות טלה, ולצמחונים שבינינו קציצות ירק עשויות מתפוחי אדמה וממולאות בכל מיני סוגים של ירקות...האוכל היה טעים ומשביע...השרות היה מעולה, והמחיר סביר בהחלט (בסיכום הטיול הסכמנו שהמסעדה הזאת מגיע ציון גבוה במדרג המסעדות שאכלנו בהן).
סיימנו...ויצאנו בנסיעה לעבר העיר "יואנינה" ללקק גלידה ולהצטייד במוצרי מזון לקראת הנסיעה לאזור הטיולים הבא..."צ'ומרקה" (ראה באתר של איי יון).
הגענו לעיר "יואנינה" ("Ioannina") ישר ל"מרכז העניינים", הטיילת שעל האגם, החנינו את הרכבים בחניה מסודרת (4 יורו למשך כל היום) והלכנו לחפש גלידריה, מצאנו גלידריה, בפנים היה חם ומהביל...אז עשינו את זה די זריז, לקחנו את גביעי הגלידה ויצאנו לאכול אותה בחוץ, התחלנו ללכת לאורך הטיילת שאנחנו נהנים מהגלידה, ושהבנו שמיצינו את ההליכה, חזרנו לרכבים, ונסענו לכיוון "צ'ומרקה"...בדרך עוצרים בסופרמרקט כדי לעשות קניות, בעיקר מתוקים וקצת פירות (ת"ע, אפרסקים).


ממשיכים בנסיעה ולאחר כ-40 דקות מגיעים לכפר "Kalentzi" לצימרים שהזמנו מראש באכסניית "Rodami"ת הסיפור על המקום השאיר לספר למארחים שלנו לאלו שיבואו להתארח שם בעתיד).

הגענו לצימרים, הכניסה לא קלה בכלל עם רכב כמו שלנו, הרחובות צרים, אבל אנחנו מסתדרים, ומוצאים את עצמו בתוך חצר גדולה ורחבה עם בית אבן יפיפה...עוצרים את הרכבים, לוקחים רבע שעה של מנוחה, מקבלים 2 יח' דיור...מתחלקים: יח' אחת לילדים והיח' השניה למבוגרים (ככה ביקש ה"נוער").
מתארגנים על הציוד, ומתחילים להכין ארוחת ערב...הילדים בינתיים מוצאים מרץ בחוץ, גיסי ט. מתאם את ה"רפטינג" למחרת ואני מנסה ללא הצלחה לתקן את מכונת הכביסה ששבקה חיים (הסתבר שנשבר שם חלק וזה בלתי הפיך), לא נורא, המארחים הציעו לנו שמחר בבוקר ייקחו את הכביסה המלוכלכת שלנו ולפני שנצא (בעוד יומיים) יחזירו לנו אותה נקיה.
היות והיו חסרים כמה מצרכים לארוחת הערב, גיסתי וגיסי מתנדבים לנסוע ל"מכולת השכונתית" לעשות קצת קניות, הם חוזרים עם כמה מצרכים והרבה חוויות (איך מסבירים למישהו שלא מבין את השפה שלך שאתה רוצה גבינה מחלב פרות ולא מחלב עיזים...הרבה מו, מו... ולא מה, מה ... בקיצור די מבדר ומשעשע).
מתקדמים עם ארוחת הערב, אוכלים בחוץ (יש מז"א טוב והלילה בהיר), מסיימים הילדים הולכים לחדרם ואנחנו ההורים מתפנים לשבת ולשתות קפה בנחת.......
22:14 - "משהו זז לי מתחת לרגלים !!!", זה משפט שבד"כ אתה שומע אותו אתה לא נלחץ, אבל שהרצפה זזה ואתה בתוך מבנה אבן שאתה לא יודע אם הוא יכול להחזיק רעידת אדמה ויש לך ילדים קטנים זה יכול להיות קצת מפחיד וקצת מלחיץ !
גיסתי מתעשתת ראשונה וצועקת "רעידת אדמה, צריך להוציא את הילדים החוצה...!", אנחנו קמים מהשולחן ורצים כמה מטרים לעבר הדירה של הילדים...הם טרם הלכו לישון והיו עסוקים במשחק כלשהו.
הילדים מבינים שמשהו קרה ויוצאים בזריזות מהמבנה (הם מתורגלים בזה מתרגולות פיקוד העורף בבתי הספר) אל סוכת הגפנים בחוץ.
רעידת אדמה בעוצמה בינונית (שבמשך 20 שנה לא היתה באיזור) קורת בדיוק עכשיו.
בעל האכסניה, שישן בחדרו הגיע בריצה ומנסה להבין מה קרה, בינתיים הוצאנו לילדים שמיכות שלא יקפאו מקור (כי בחוץ כבר התחיל להתקרר), הרגענו את הילדים ואחרי כרבע שעה חזרנו כולנו למיטות (ואני הלכתי לישון בחדר יחד עם הילדים), אבל בשעה 03:45 האדמה שוב זזה, ושוב יצאנו החוצה...כך עשינו פעם נוספת ב - 07:00 בבוקר.
איך שהסתיימה רעידת האדמה הראשונה, נכנסתי לאינטרנט לחפש מידע על מה שקורה ומצאתי אתר של ממשלת ארה"ב (המכון הגיאולוגי) שאוסף מידע כלל עולמי ומדווח על כל רעידות האדמה שמתרחשות והתרחשו בעבר בכדור הארץ.
מסתבר שבמשך כ- 10 שעות התרחשו כ- 11 רעידות אדמה באיזור שאנחנו נמצאים בעוצמה של 4.3-5.5 בסולם ריכטר
כך העברנו את הלילה, בבוקר הגיע אחיו של דימיטרי, וסילי וסיפר שכל תושבי העיר "יואנינה" העבירו את הלילה מסביב לאגם, ושבאזור "זגוריה" התרחשו מפולות אבנים ודרכים נחסמו, ולא ידוע על נפגעים בנפש.
לילה/בוקר טוב...





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה