כן, היום אנחנו עושים "קניונינג" (גלישה בתוך קניון של נחל בו זורמים מים)...בחוץ 16-17 מעלות צלסיוז, מזג אוויר סגרירי, אז מה זה משנה לנו אם אנחנו הולכים להרטב במי הנחל או להרטב מהגשם שיורד בחוץ !
השכמנו ב 07:30, התארגנו על ארוחת בוקר ובשעה 09:00 יצאנו לדרכנו אל עבר מרכז ה"קניוניג" של חצי האי פילון הנמצא בכפר "צגרדה" "Tsagkarada" , הנסיעה נמשכת כ- 40 דקות והמרחק רק 18 ק"מ...כן אלו הדרכים וזה קצב הנסיעה בחצי האי פילון.
הגענו לכפר "צגרדה", נפגשנו עם המדריכים, נרשמנו...כדי לעשות "קניוניג" ולקבל תעודה צריך להרשם לאיגוד לגלישת מצוקים העולמי (כן...הם מתייחסים לזה ברצינות תהומית) עברנו תדריך קצר ויצאנו לעבר תחילת המסלול...
הגענו לעיקול בכביש, עצרנו את הרכבים והתחלנו להתלבש בחליפות צלילה נגד הקור, בנוסף קיבלנו ערכה שכוללת קסדה, ערסל גלישה ואמצעי חיכוך...לקח זמן עד שהתלבשנו כולנו...אח"כ גיסי ואני נסענו עם הרכבים שלנו לסוף המסלול, השארנו את הרכבים ושבנו עם רכבו של המדריך אל המשפחות שהמתינו לשובנו, משם הלכנו לבצע ללמוד את עקרונות הגלישה במפלים תרגול קצר של ירידה ב"מפל"...בערך בגובה של מטר וחצי.
ועכשיו אחרי שכבר כמעט "שרפנו" שעתיים תמימות בהכנות אנחנו יוצאים לדרך...ה"נוער" מוביל ואנחנו במאסף (כמובן שבראש הקבוצה יש מדריך שמכין את עמדת הגלישה, ומדריך בסוף שמפרק אותה בנוהל "גולש אחרון"), אחרי המפל הראשון, הגלישה במפלים נעשת כבר די בזריזות כך שאחרי שעה אנחנו כבר במפל הרביעי (מתוך שמונה), עוצרים ל"נשנש" פירות וחטיפי אנרגיה שהבאנו עמנו בתיקים.
תוך שעתיים וחצי סיימנו לרדת את כל שמונת המפלים ועכשיו נשאר לנו לצאת לעבר הרכבים, הליכה די מסורבלת עם החליפת צלילה וכל הציוד שנמצא עליך, הגענו לרכבים, פשטנו את חליפות הצלילה שהסריחו משתן (לא ניתן ללכת 4 שעות בקור ששורר באזור מבלי להזדקק ולו פעם אחת לשרותים...), התלבשנו ונסענו לחזרה למרכז ההדרכה, כדי להתקלח ולעבור בחינה על מנת לקבל תעודה של "גולש קניוניג" רמה 1.
התקלחנו, עברנו את הבחינה בהצלחה, ויצאנו לחפש ארוחת צהרים-ערב כי השעה עכשיו 16:00 והחושך לאט לאט משתלט על חצי האי פילון.
המדריכים של ה"קניוניג" המליצו לנו על מסעדה מסויימת בישוב "צגרדה", שנחשבת לאחת המסעדות הטובות בחצי האי "פילון", אז "נסענו" על זה...
והכן המסעדה היתה טובה המבחר של המנות היה גדול, האוכל היה טעים וגם הקינוחים, סיימנו את הארוחה בחוץ ירדה החשכה...אבל לא עזבנו את הכפר מבלי לראות את עץ ה"דולב" הזקן ביותר באירופה (וכניראה בעולם כולו) הנמצא במרכז הכפר.
בחוץ נעשה קריר (10 מעלות לערך) ואנחנו צועדים במרץ אל עבר עץ הדולב, בחוץ אין נפש חייה (חוץ מאיתנו) אנחנו מגיעים אל מרכז הכפר ושם מ"תרחב" (רציתי להגיד מ"זדקר") עץ ה"דולב" !
באמת עץ מרשים בגודולו ובקוטר עלוותו, הילדים ישר מנסים לטפס על העץ ולהקיף אותו...10 אנשים ולא הצלחנו לסגור מעגל סביב גיזעו העבות.
נעשה עוד יותר קר...רצנו לרכבים, הפעלנו חימום ויצאנו בדרכנו חזרה לעבר הכפר "חורפטו", בדרך אנחנו עוד מספיקים לראות קבוצה של ציידים מתקהלת סביב גופת חזיר בר שזה אתה ניצוד... והילדים אומרים " האנשים במקום הזה כמו "ערפדים"...יוצאים לטייל רק שהחושך יורד..." , כך זה באמת בבת אחת כל הרחובות התמלאו באנשים שכניראה חזרו מיום עבודתם ויצאו לטברנה" המקומית לשתות כוס של "צ'יפורה" (המשקה המקומי).
הגענו לכפר, השעה 22:00, הילדים נרדמו מיד ואנחנו גם, עבר עלינו יום ארוך ומעייף, צריך לאגור כח למחר !
השכמנו ב 07:30, התארגנו על ארוחת בוקר ובשעה 09:00 יצאנו לדרכנו אל עבר מרכז ה"קניוניג" של חצי האי פילון הנמצא בכפר "צגרדה" "Tsagkarada" , הנסיעה נמשכת כ- 40 דקות והמרחק רק 18 ק"מ...כן אלו הדרכים וזה קצב הנסיעה בחצי האי פילון.
הגענו לכפר "צגרדה", נפגשנו עם המדריכים, נרשמנו...כדי לעשות "קניוניג" ולקבל תעודה צריך להרשם לאיגוד לגלישת מצוקים העולמי (כן...הם מתייחסים לזה ברצינות תהומית) עברנו תדריך קצר ויצאנו לעבר תחילת המסלול...
הגענו לעיקול בכביש, עצרנו את הרכבים והתחלנו להתלבש בחליפות צלילה נגד הקור, בנוסף קיבלנו ערכה שכוללת קסדה, ערסל גלישה ואמצעי חיכוך...לקח זמן עד שהתלבשנו כולנו...אח"כ גיסי ואני נסענו עם הרכבים שלנו לסוף המסלול, השארנו את הרכבים ושבנו עם רכבו של המדריך אל המשפחות שהמתינו לשובנו, משם הלכנו לבצע ללמוד את עקרונות הגלישה במפלים תרגול קצר של ירידה ב"מפל"...בערך בגובה של מטר וחצי.
ועכשיו אחרי שכבר כמעט "שרפנו" שעתיים תמימות בהכנות אנחנו יוצאים לדרך...ה"נוער" מוביל ואנחנו במאסף (כמובן שבראש הקבוצה יש מדריך שמכין את עמדת הגלישה, ומדריך בסוף שמפרק אותה בנוהל "גולש אחרון"), אחרי המפל הראשון, הגלישה במפלים נעשת כבר די בזריזות כך שאחרי שעה אנחנו כבר במפל הרביעי (מתוך שמונה), עוצרים ל"נשנש" פירות וחטיפי אנרגיה שהבאנו עמנו בתיקים.
תוך שעתיים וחצי סיימנו לרדת את כל שמונת המפלים ועכשיו נשאר לנו לצאת לעבר הרכבים, הליכה די מסורבלת עם החליפת צלילה וכל הציוד שנמצא עליך, הגענו לרכבים, פשטנו את חליפות הצלילה שהסריחו משתן (לא ניתן ללכת 4 שעות בקור ששורר באזור מבלי להזדקק ולו פעם אחת לשרותים...), התלבשנו ונסענו לחזרה למרכז ההדרכה, כדי להתקלח ולעבור בחינה על מנת לקבל תעודה של "גולש קניוניג" רמה 1.
המדריכים של ה"קניוניג" המליצו לנו על מסעדה מסויימת בישוב "צגרדה", שנחשבת לאחת המסעדות הטובות בחצי האי "פילון", אז "נסענו" על זה...
והכן המסעדה היתה טובה המבחר של המנות היה גדול, האוכל היה טעים וגם הקינוחים, סיימנו את הארוחה בחוץ ירדה החשכה...אבל לא עזבנו את הכפר מבלי לראות את עץ ה"דולב" הזקן ביותר באירופה (וכניראה בעולם כולו) הנמצא במרכז הכפר.
בחוץ נעשה קריר (10 מעלות לערך) ואנחנו צועדים במרץ אל עבר עץ הדולב, בחוץ אין נפש חייה (חוץ מאיתנו) אנחנו מגיעים אל מרכז הכפר ושם מ"תרחב" (רציתי להגיד מ"זדקר") עץ ה"דולב" !
באמת עץ מרשים בגודולו ובקוטר עלוותו, הילדים ישר מנסים לטפס על העץ ולהקיף אותו...10 אנשים ולא הצלחנו לסגור מעגל סביב גיזעו העבות.
הגענו לכפר, השעה 22:00, הילדים נרדמו מיד ואנחנו גם, עבר עלינו יום ארוך ומעייף, צריך לאגור כח למחר !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה