קמנו מוקדם (המבוגרים)...06:00, סיימנו לארוז את המזוודות, העמסנו את הרכבים ויצאנו לדרך...אל ש"ת ב"סלוניקי", גשם יורד בחוץ ואנחנו עולים במעלה ההר בכיוון מערב אל עבר העיירה "כנייה", הדרך מפותלת והראות לא משהו...נוסעים כמעט שעה עד שאנחנו נדרשים לעצירה כדי ל"השתחרר", מנסים למצוא מקום לעצור, ורק לקראת העיירה "כנייה" אנחנו מוצאים עיקול דרך בו ניתן לעצור את הרכבים, עוצרים "משתחררים" ושבים לרכבים (עוד נחזור לאותו מקום...).
ממשיכים לנסוע, עוברים את העיירה "כנייה" ומתחילים לגלוש לעבר העיר "וולוס", בדרך מתגלה נוף...שווה לעצירה, עוצרים מתצפתים וחוזרים לרכבים...ממשיכים עוד קצת ועוד פעם עוצרים לתצפית...הפעם שחר שנרדמה מאחור מתעוררת ורוצה לרדת מהרכב...אך שוד ושבר, חסרה לה נעל ("בלנסטון" חומה)..., מחפשים...מחפשים ולא מעלים חרס (אפילו לא רמז לזה שהיתה בתוך הרכב...ט. גיסי מציע שנחזור לאחור לחפש את הנעל, יש שתי נקודות שבהם היא יכולה להיות...הוא ואני נכנסים לרכב ויוצאים ב"שעטה" אל עבר הנקודות שעצרנו לתצפת על הנוף, בנקודה הקרובה לא מצאנו דבר, עברנו את "חנייה" וחזרנו אל הנוקדה שבה "השתחררנו" וכמו בסיפורים...הנעל חיכתה לנו..., מרוצים ושמחים שבנו אל המשפחה
לקח שעה...שאח"כ כמעט וגרמה לכך שלא הגענו לטיסה במועד...
חצינו את העיר "וולוס" למערב ויצאנו על גבי האוטוסטרדה צפונה אל סלוניקי...המרחק 230 ק"מ ויש לנו עוד 4 שעות לטיסה, זמן סביר כדי להגיע, להזדכות על הרכב השכור, לעשות Check In ולשתות קפה.
אבל מזג האוויר והדרך אומרים אחרת, אחרי כשעה נסיעה השמיים התקדרו, גשם כבד יורד, הדרך הפכה להיות חד מסלולית, ואנחנו מזדחלים בפקק ארוך בואך ה"אולימפוס"...אחרי כ שעה ב"פקק" במהירות ממוצעת של 30 קמ"ש, אנחנו שוב מתחילים לנסוע...אך עכשיו יש כל כ- 15 ק"מ נקודות תשלום, שגם מעקבות אותנו...ובכניסה ל"סלוניקי" מנורת כמות הדלק במיכל מוארת באור צהוב, בקיצור הלחץ מתחיל לעלות...לא הלאה אותכם בסיפור אך אנחנו מתדלקים, מחזירים את הרכב מגיעים לדלפקים ו...מסתבר שעמדנו בזמנים....!
נחים, שותים קפה, מספיקים אפילו ל"דיוטי פרי" להצטייד בשוקולד וקדימה לעבר המטוס אל ש"ת של "לרנקה"...טסים בשקיעה, נוחתים...יוצאים מש"ת ולוקחים מונית לטיילת של "לרנקה"...רעייתי שתחייה באה להכנס ולשבת ליד הנהג ופתאום מסתבר לה שהיא נכנסת מהצד של הנהג (בקפריסין נוהגים בצד שמאל, זכר לשלטון הבריטי על האי)...לא משנה מה הגענו לטיילת...הנהג השאיר לנו כרטיס ביקור ואמר...קראו לי שתסיימו ואני כבר אדאג לכם להסעה לש"ת...וגם נתן המלצה על מסעדת דגים טובה...
הלכנו לנו על הטיילת של "לרנקה" עד שהגענו למסעדה, המסעדה היתה מלאה, אמרו לנו להמתין 5 דקות ובאמת תוך 5 דקות נמצא מקום גם לנו...התיישבנו, נהננו מהאווירה, הזמנו מנות ראשונות..עיקריות ...על הקינוח ויתרנו כי הנהג אמר שקיימת גלידריה בטיילת ששווה לקנח בה את הארוחה
הזמנו כאילו לא אכלנו כבר שבוע..ברבוניות, דניס, פורל ועוד (גם קצת פירות ים) בקיצור ארוחת מלכים !
ממשיכים לנסוע, עוברים את העיירה "כנייה" ומתחילים לגלוש לעבר העיר "וולוס", בדרך מתגלה נוף...שווה לעצירה, עוצרים מתצפתים וחוזרים לרכבים...ממשיכים עוד קצת ועוד פעם עוצרים לתצפית...הפעם שחר שנרדמה מאחור מתעוררת ורוצה לרדת מהרכב...אך שוד ושבר, חסרה לה נעל ("בלנסטון" חומה)..., מחפשים...מחפשים ולא מעלים חרס (אפילו לא רמז לזה שהיתה בתוך הרכב...ט. גיסי מציע שנחזור לאחור לחפש את הנעל, יש שתי נקודות שבהם היא יכולה להיות...הוא ואני נכנסים לרכב ויוצאים ב"שעטה" אל עבר הנקודות שעצרנו לתצפת על הנוף, בנקודה הקרובה לא מצאנו דבר, עברנו את "חנייה" וחזרנו אל הנוקדה שבה "השתחררנו" וכמו בסיפורים...הנעל חיכתה לנו..., מרוצים ושמחים שבנו אל המשפחה
לקח שעה...שאח"כ כמעט וגרמה לכך שלא הגענו לטיסה במועד...
חצינו את העיר "וולוס" למערב ויצאנו על גבי האוטוסטרדה צפונה אל סלוניקי...המרחק 230 ק"מ ויש לנו עוד 4 שעות לטיסה, זמן סביר כדי להגיע, להזדכות על הרכב השכור, לעשות Check In ולשתות קפה.
אבל מזג האוויר והדרך אומרים אחרת, אחרי כשעה נסיעה השמיים התקדרו, גשם כבד יורד, הדרך הפכה להיות חד מסלולית, ואנחנו מזדחלים בפקק ארוך בואך ה"אולימפוס"...אחרי כ שעה ב"פקק" במהירות ממוצעת של 30 קמ"ש, אנחנו שוב מתחילים לנסוע...אך עכשיו יש כל כ- 15 ק"מ נקודות תשלום, שגם מעקבות אותנו...ובכניסה ל"סלוניקי" מנורת כמות הדלק במיכל מוארת באור צהוב, בקיצור הלחץ מתחיל לעלות...לא הלאה אותכם בסיפור אך אנחנו מתדלקים, מחזירים את הרכב מגיעים לדלפקים ו...מסתבר שעמדנו בזמנים....!
נחים, שותים קפה, מספיקים אפילו ל"דיוטי פרי" להצטייד בשוקולד וקדימה לעבר המטוס אל ש"ת של "לרנקה"...טסים בשקיעה, נוחתים...יוצאים מש"ת ולוקחים מונית לטיילת של "לרנקה"...רעייתי שתחייה באה להכנס ולשבת ליד הנהג ופתאום מסתבר לה שהיא נכנסת מהצד של הנהג (בקפריסין נוהגים בצד שמאל, זכר לשלטון הבריטי על האי)...לא משנה מה הגענו לטיילת...הנהג השאיר לנו כרטיס ביקור ואמר...קראו לי שתסיימו ואני כבר אדאג לכם להסעה לש"ת...וגם נתן המלצה על מסעדת דגים טובה...
הלכנו לנו על הטיילת של "לרנקה" עד שהגענו למסעדה, המסעדה היתה מלאה, אמרו לנו להמתין 5 דקות ובאמת תוך 5 דקות נמצא מקום גם לנו...התיישבנו, נהננו מהאווירה, הזמנו מנות ראשונות..עיקריות ...על הקינוח ויתרנו כי הנהג אמר שקיימת גלידריה בטיילת ששווה לקנח בה את הארוחה
הזמנו כאילו לא אכלנו כבר שבוע..ברבוניות, דניס, פורל ועוד (גם קצת פירות ים) בקיצור ארוחת מלכים !
Zephyros Resterent מומלץ ביותר !
סיימנו...הלכנו בחזרה על הטיילת אל עבר אזור המלונות, מצאנו את הגלידריה...אכלנו...התקשרנו לנהג המונית והוא כמובן התייצב ביחד עם חברו להשיבנו לשדה התעופה....השעה 00:30, מהדקים חגורות, השעה 01:10 נוחתים, השעה 02:30 אנחנו בבית
הסתיים עוד טיול ...מחכים בצפייה רבה לטיול הבא !
הסתיים עוד טיול ...מחכים בצפייה רבה לטיול הבא !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה